יום שישי, 5 באפריל 2024
הישארו בי
הודעה מאדוננו ישוע ואלוהים האב לאחות אמפולה על גבעת טֶפֵּיָאק, מקסיקו מיום 3 באפריל 2024
כתבי שאני בוא בקרוב.
כדי ללבש את צבא שלי בחסדי וכוחותיי. לחרוט את פניי על ליבות חיילי ולשמי על כל הוויתם – השריון המלכותי שיוכל לעמוד במתקפת האויב, שיותקף בכל יום בתחכום רב יותר ובגאווה גדולה יותר.
בתחכום רב יותר - ככל שהוא מעוות את האמת יותר כך הוא משיג הונאה גדולה יותר.[1]
לכן, ילדים, אני מבקש שתסתכלו בי ושאתם תקשיבו רק לי. רק לישוע שלכם. שתוחזרו את שמי – ישוע – בלי הפסקה.[2] שהפכו להיות כמו ילדים קטנים באמונה המלאה והוויתור העצמי שלי אלי.
רק בדרך זו תוכלו לעמוד בתחכום של המרמה, של הנחש הקדמון, שאינו מפסיק להקיף אתכם במחשבות, טיעונים ורגשות שמסיחים את דעתכם ממני; בהדרגה מפרידים אותכם מהאמת והרצון שלי, שהם פשטות וענווה.
בכמה מחשבות הוא עוטף אתכם בגאווה ומעוור אתכם ברצוני באופן הדרגתי. היזהרו ילדים. המחשבות שלכם מוגבלות כמו שלי הן אינסופיות.
תַקְנוּ את חשיבתכם ברצוני. קשרו אותה לרצוני באמצעות ענווה מקודשת והאמון שלכם בי.
אני זה שנותן לכם אור.
רק אני, ילדים.
אני האור. אין אחר.
רק אני.
חשבו מה קרה ללוציפר – זה שנקרא ובריאה כדי להיות “נושא אור”, של האור שלי. אתם רואים איך דרך הגאווה הצרכה אותו הוא רצה להיות האור; הוא האמין שהוא האור - ואתם רואים לאיזו חשיכה נוראית הוא הפך. הוא שטף את עצמו בחשכה והפך לחשכה בעצמה.[3]
היצור הנבזה הזה מציע לכם את ה“אור” שלו – “אור” שהוא תמיד עטוף בגאווה ובתאוות כוח, להערצה, לקבל ולהיות יותר. גאווה ותשוקה שמתגברות ומתוחכמות ככל שהן מתקרבות לחלק העמוק ביותר שלכם – הרוח שלכם, הרצון שלכם.
היזהרו ילדים, מהתקיפות הכי תחכום ומסוכנות שעוטפות את רוחכם.
האויב שלנו מסוכן, ילדים.
באיזו תחכום הוא פיתה ותקף אותי בגן הזיתים. אני ישוע שלכם. באיזה תחכום הוא תוקף ויותקוף אתכם, עוטף את המחשבות והרגשות שלכם בלוגיקה שטנית כדי להפריד אתכם מהרצון של אבא שלנו.
חזרו על שמי, ילדים, בדיוק כפי שאני חזרתי על שם אבי ואביכם, כדי להתנגד בשעה הנוראה.
בשמי כלול הכל מה שאתם צריכים כדי להביס את אויבנו. זוהי התפילה המושלמת, ילדים, כי אני עצמי נמצא בתוכה. [חיוך]
בסערת כל הסובבים אותכם, הביטו בי. אמרו את שמי.
היו כמו ילדים – שמסתכלים על הוריהם מצפים מהם להכל – הגנה, עזרה, נחמה, אהבה. תמצאו הכל בנו אם תהפכו לקטנים כמו ילדים.
ילדים ברוח - זה מאפשר לי לתת לכם את האור שלי, החסד שלי, ההדרכה שלי.
ילדים אהובים שאני הופך לחיילים חזקים.
האם תרצו להילחם איתי?
אתם חייבים קודם לעשות מה שעשיתי אני:
ויתרתי על עצמי לחלוטין לידי אבי. הפקדתי את עצמי לחלוטין לטיפול אימא שלי, המלכה היפה של השמים.
בצלב נתתי לכם את ההוראה האחרונה הזו:
אבי ואימי.
אהבה, ציות ומסירה מוחלטת לאביי ואביכם.
אהבה, אמון והפקדה מלאה באימא שלי ובאמך.
נתתי להם שניהם לכם במאמצי האחרון, בטיפות הדם האחרונות שנזלגו מליבי.
אין דרך אחרת, ילדים.
עשו מה שעשיתי אני, כדי שתוכלו להילחם איתי, לצידי, לכבוש מחדש את האחים שלכם ולרסק ולהביס את הנחש המגעיל שמקלקל הכל.
אלא אם כן תהפכו כמו ילדים קטנים, לא תוכלו להיכנס לממלכת השמים. [4]
אלא אם תחקו אותי במסירתכם לאבינו, ותמסרו את עצמכם לאמא שלי ולאמך, לא תוכלו לעמוד בשעה הנוראה הזאת שעומדים לחיות.
הסתכלו בי. חקו אותי.
ובתוכי תמצאו הכל.
רק בתוכי.
רק בישוע שלך.
אני אוהב אתכם, ילדים.
[עכשיו האלוהים האבא מדבר]
אלוהיך מברך את מאמציך. [חיוך]
אני רואה כל תנועה של ליבכם, אפילו הקטנה ביותר, ואני מברך אותך, מתקן אותך, מעודד אותך – כדי שעם כל יום הלבבות שלך יפמו בהרמוניה גדולה יותר עם שלי.
הישאר בי. תמיד בי.
אביך – אבא שלך – שאוהב אותך, מברך אותך. +
[1] אני מבין כאן שככל שקר מתקרב לאמת, כך קשה יותר לזהות אותו כשקר, וזו הסיבה שהוא כל כך מסוכן. שקר גלוי קל לזהות ולדחות.
[2] הוא מדגיש בכתיבות רבות את חשיבות אמירת שמו: ישוע. אני תופס שיש הבדל עצום בין לומר "ישוע" לבין לומר "משיח". “משיח” זהו כותרת – הכותר שלו במובן הטוב ביותר, אבל בכל זאת כותרת – “המשיח”. אך "ישוע" הוא שמו האישי. ואני תופס שתקיפות מאוד עדינות יגיעו בנוגע לכותרת "משיח", וזו הסיבה שהוא גורם לנו לראות עכשיו את החשיבות הגדולה של אמירת שמו, כהגנה.
[3] תמונה של חור שחור בחלל הקולט את כל האור, מבלי לתת לאף אחד ממנו לברוח, עולה בדעתי. והאנטי-תזה שלו – מראת אלוהים – מרים קדושה ביותר, המשקפת את כולו של אורו של אלוהים בהנדיבות מוחלטת, מבלי לשמור אף אחד ממנו לעצמה.
[4] מתיו 18:3.